Colm Toibin
אירלנד

קולם טויבין, מחשובי הסופרים האירים החיים כיום, נולד ב- 1955, גדל בעיירה אניסקוורת'י ולמד היסטוריה וספרות אנגלית בדאבלין.
טיבין חיבר ספרי מסע, ספרי עיון ורומנים. ספריו היו מועמדים פעמים רבות ברשימות הסופיות של פרסים יוקרתיים כדוגמת Booker, Whitbread, Waterston, IMPAC, ו- Femina, וזכו במספר רב של פרסים ספרותיים ביניהם פרס Irish Times לספר ביכורים ב- 1991, Encore ב- 1992, E.M. Forster ב- 1995, Ferro-Grumley Award for Lesbian and Gay Fiction ב- 1998 ו- NY Times Notable book ב- 2001.
ספרו "האמן" נכלל ברשימה הסופית של פרס מאן-בוקר ב- 2004, זיכה אותו בפרס ספר השנה של לוס-אנג'לס טיימס ב- 2005, בפרס הספר המתורגם הטוב ביותר בצרפת ב- 2005 ובפרס IMPAC דאבלין הבינלאומי ב- 2006.

ברוקלין

החיים בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים באניסקורתי, עיירה קטנה באירלנד, לא צופנים בחובם אפשרויות גדולות. אייליש לייסי עדיין צעירה, אך היא כבר יודעת שלכשתסיים את הקורס לניהול חשבונות לא תהיה לה עבודה. >>>

אמהות ובנים

תשעה סיפורים על אהבה בין נשים וגברים שהם אמהות ובנים, ועל הרגשות, המתיחויות, ההחמצות, החשדות, המרווחים והשתיקות שעומדים ביניהם.
אמהות ובנים הוא אסופת הסיפורים הראשונה של קולם טויבין, מחשובי הסופרים הפועלים כיום באירלנד. >>>

האמן

זהו סיפורו של הנרי ג'יימס, הסופר הגדול יליד ארצות הברית, שהפך לאשף הגלוּת וחי בין אמנים ובני אצולה בפריס, רומא, ונציה ולונדון.
בינואר 1895 צפה ג'יימס בהצגת הבכורה של מחזהו הראשון בלונדון. מעולם לא היה כה פגיע וחשוף למבט הציבורי. >>>

כומר במשפחה

היא צפתה בשמים המתקדרים, המאיימים בגשם.
"בכל הימים האחרונים בכלל אין אור," אמרה. "זה היה החורף החשוך ביותר. אני שונאת את הגשם ואת הקור, אבל לא אכפת לי כשאין אור."
האב גרינווד נאנח והציץ בחלון.
"רוב האנשים שונאים את החורף," אמר. >>>

ינואר 1895

לפעמים חלם בלילות על המתים – על פנים מוּכרות ועל פנים אחרות, שכוחות למחצה, שהופיעו כצל עובר. כעת הקִיץ, ושיער כי נותרה כשעה או יותר עד עלות השחר; במשך שעות אחדות לא יישמע קול ודבר לא יזוז. >>>

צלול כמי אגם אירי, זך כדמעת תינוק

"לנגד עינינו נהפכת גיבורת הרומאן החדש של קולם טויבין, הבחורה הפשוטה והכביכול בלתי מעניינת הזאת, לדמות מיתית. ומה שמאיץ את המהלך הזה הוא לא המטאמורפוזה שחלה בה, אלא סגנונו המיוחד של טויבין, הכותב בריתמוס של נשימה מדיטטיווית, אותו ריתמוס שאין דומה לו."
רות אלמוג על ספרו של קולם טובין "ברוקלין", הארץ תרבות וספרות >>>

"ספר פנינה"

"אתחיל מהסוף: "ברוקלין" של קולם טובין הוא ספר פנינה - סיפור קטן, עדין ומקסים, מלוטש ומרהיב ביופיו, אך לא מסנוור. זהו סיפור שכתוב להפליא בתחכום לא מתחכם, בפשטות לגמרי לא פשטנית, סיפור שכולו קסם ספרותי ואנושי. טובין מצליח לברוא בספר גיבורים ועלילה שנפש הקורא נכרכת אחריהם ברצון, ליצור אווירה ייחודית השואבת לתוכה את הקורא ולטמון בין השורות גם לא מעט הארות ותובנות שנובעות מהסיפור."
אורית הראל על ספרו של קולם טובין "ברוקלין", אתר מוטק'ה >>>

הספר שמספר את הסיפור של כולנו

״טובין הצליח לרקום סיפור מופלא ועדין, מרתק בפשטותו ומכמיר לב בנגיעותיו הזהירות. בלי דרמה ובלי סנסציות, רק סיפור קטן על נערה צעירה שעזבה את בית הוריה ועברה ליבשת אחרת. הסיפור של כולנו.״
סיגל ריבה על ספרו של קולם טובין ״ברוקלין״, מאקו >>>

הסופר האירי קולם טויבין זכה בפרס קוסטה

הסופר האירי קולם טויבין זכה בפרס קוסטה לרומן הטוב ביותר על ספרו "ברוקלין". טויבין, בן 55, גבר על ספרה של הילארי מנטל, "Wolf Hall", שזכה בפרס מאן בוקר ב-2009. (שני הספרים, של טויבין ומנטל, עתידים לראות אור בספרייה של בבל).
הארץ >>>

עוד להיט רגיש ומעמיק

"הספר הוא יותר מטוב מאוד. זהו ספר רגיש, מעמיק ומשכנע. הוא מעניק לקורא תמונת עולם ציורית מחד ורגשית מאידך. ואולי הייתי מוסיף ואומר מכמירת לב. בקיצור, סוג של הנאה מושלמת לחובבי הרומאנים. יהיה להיט? אני מקווה. מגיע לו."
קובי קמין על ספרו של קולם טובין "ברוקלין", גלובס >>>

בסוף הפוסט הארוך הזה יש תקווה

"אני רוצה לחתום את הפוסט הארוך הזה במשהו חיובי שקרה לי כאשר נסעתי מנצרת לירושלים עם הפסטיבל, ואחרי הצהריים טיילתי לבדי ברחוב יפו, ונכנסתי לחנות הספרים "סטימצקי", ושם לבי החסיר פעימה כשראיתי את ספרו החדש של קולם טויבין, "אמהות ובנים" על אחד הסטנדים. טויבין הוא בעיני הסופר הטוב ביותר שקיים בשפה האנגלית (הוא אירי במוצאו). מה איכפת לי אם דוריס לסינג מקבלת את פרס נובל. מבחינתי, טויבין הוא הקלאסיקן האמיתי של זמננו. אין דבר צלול יותר מהכתיבה שלו."
בני ציפר על קולם טויבין וספרו "אמהות ובנים", בלוג "לא בבית ציפרנו" >>>

האתר הרשמי של קולם טויבין

ביוגרפיה, בבליוגרפיה, קישורים, פרקים ראשונים. >>>

פרס IMPAC 2006 לקולם טויבין

ההודעה הרשמית של פרס IMPAC דאבלין על זכייתו של קולם טויבין בעבור הרומן "האמן". >>>

יותר אנגלי מדיקנס

"הנובלה 'שלל פוינטון' מראה את יכולתו של הנרי ג'יימס להפוך סיפור חומרני למשל מטאפיסי. גם הביוגרפיה עליו, מאת קולם טויבין, מצליחה להפוך דמות חסרת העניין לאמן מרתק."
רות אלמוג על הנובלה "שלל פוינטון" של הנרי ג'יימס בתרגומה של אלינוער ברגר (עם עובד) ועל הביוגרפיה של הנרי ג'יימס מאת קולם טויבין "האמן", בתרגומו של גיורא לשם. הארץ, תרבות וספרות >>>

סיפור על חייו של הנרי ג'יימס

"זה ספר על סופר ועל ספרות. על הדרך בה מתחשלים רעיונות ותהליכים. ספר לכל קורא שספרות היא חלק מחייו. גם לאחרים. ספר יפה מאוד, מאופק ומעניין מאוד."
דן לחמן על ספרו של קולם טויבין "האמן", אתר e-mago >>>

דיוקנו של אדון

"'האמן' מתאר חמש שנים בחייו של הסופר הנודע הנרי ג'יימס. הרומן הביוגרפי הזה כתוב בנימה מאופקת ורגישה, אך נעדר תנופה וכוח סיפורי."
ניר רצ'קובסקי על ספרו של קולם טויבין "האמן", מעריב ספרות וספרים >>>

אמנות או נמות

" 'האמן הוא רומן ביוגרפי שכתב קולם טויבין על הסופר הנרי ג'יימס. ג'יימס, שכתב כמה מהספרים הקלאסיים של המאה ה-19, מתגלה כאדם מאופק וסגפן שידע לכתוב אבל לא ממש ידע לחיות. יעל ישראל על ספר מדויק ומרומם נפש."
תרבות NRG >>>

הכתיבה או החיים

"טויבין כותב כמה מהסצינות האירוטיות ביותר שקראתי באחרונה: תיאור הלילה שבו ג'יימס חולק מיטת יחיד עם אוליבר ווינדל הולמס, לימים נשיא בית המשפט העליון האמריקאי, הוא מסעיר ומתסכל גם יחד"
צבי טריגר על ספרו של קולם טויבין "האמן", Time Out תל אביב, ו"אוטוביוגרפיות" - הבלוג של צבי טריגר באתר רשימות >>>

מרגישה בבית

"'ברוקלין' הוא ספר יפהפה - בעדינות המוקפדת שלו, בראיית העולם הרחבה שלו. אייליש היא לא ייצוג קפוא של אוכלוסיה מסוימת, היא אדם דינמי, מתפתח - בעצם נערה בסוף גיל ההתבגרות שלה, אם כי במונחי תקופתה היא כבר אישה צעירה. על אף אופייה השקט וחריצותה הצייתנית, אין היא כנועה או חסרת עמוד שדרה. אנשים והיחסים ביניהם מסקרנים אותה, והיא מפתיעה בכל פעם מחדש ביחסה הלא צפוי לדמות זו או אחרת, לנסיבות חייה או להתרחשויות בסביבתה. טובין רוקם את סיפורה הקטן בסבלנות מלאת תנופה. אין שום דבר פופי בכתיבתו, ובכל זאת שפע של פרטים בונים את מרקם החיים האישי והחברתי של אייליש. בגדים, יציאות, מכתבים, ערבי ריקודים, מצרכים במכולת ותיאורי רהיטים מספקים תפאורה מאירת עיניים למבטה הרענן והעצמאי.

מועקה מלווה את הדפים האחרונים של הספר, אך אין זו מועקה קודרת ומלאת ייאוש. זו מועקה שיודע לתאר רק מי שיודע לחיות את החיים על כל מעלותיהם וחסרונותיהם, עם כלי חישה ערניים הן ליופי הרב והן לכל ההחמצות הכואבות שהחיים מזמנים."
מאשה צוור גלוזמן על ספרו של קולם טובין "ברןקלין", מוסף הספרים של הארץ, הגיליון השנתי >>>

האם, הבן, ורוח היובש

"נדמה לי שלכולנו, כל הבנים וכל האמהות, ואפילו לאלה הבוחנים אותנו מהצד: אבות ובנות, הנושא: 'אמהות ובנים' הוא בהחלט עניין גדול. בעוד שהספר 'אמהות ובנים', הוא ברובו די קטן."
נדב לפיד על ספרו של קולם טויבין "אמהות ובנים", הארץ ספרים >>>

ילדי מפתח

"סיפוריו המעניינים של קולם טויבין בספר 'אמהות ובנים' מסמנים בתבונה את הקשר המסחרר שבין בנים ואמהותיהם, ובכל זאת מתקשים לחמוק מעודף ייצוגים."
פאר פרידמן על ספרו של קולם טויבין "אמהות ובנים", תרבות מעריב >>>

ההגירה כפאזל בלתי שלם

"הרומן שכתב קולם טובין על סוגיית ההגירה, מצליח לשכנע ולרתק מפני שהוא אינו מונחה על ידי אידיאולוגיה חברתית או פוליטית. לצד חווית חיפוש הבית, מוצגות גם שאלות על יחסי אם ובת, החברה האמריקאית וטיבם של בני האדם במצבים מגוונים."
יותם שווימר על ספרו של קולם טובין "ברוקלין", YNET >>>

דיוקן הסופר כאיש סובל

"הסופר האירי קולם טויבין עורר לאחרונה פרובוקציה בבריטניה, כשאמר שהוא סובל מכתיבה ועושה זאת בשביל הכסף. בראיון לרגל התרגום של 'אמהות ובנים' לעברית הוא נשמע אחרת: 'כתיבת בדיון היא דרך לגילוי העצמי הסודי ביותר'."
שירי לב ארי משוחחת עם קולם טויבין על ספרו "אמהות ובנים", YNET >>>

גירסה להדפסה