לגאול את השוליים

"רומן הביכורים של בן ורד מספר על מפגש בין זקן תמהוני לילדה חריגה. ורד השיג כאן שורה של הישגים, ובהחלט יש סיבה לחכות לספרו הבא. >>>

מספיק קוראים להחזיק את המפעל

"הרוצחים" הוא יצירה משובחת, שדורשת מהקורא ידע ספרותי מוקדם ומידה מסוימת של מאמץ, אך מפצה אותו ביכולתה האדירה לענג ולהצחיק. דרור בורשטיין מבסס כאן את מעמדו כסופר המעניין ביותר מדור ילידי שנות השבעים. >>>

שלום עולמי

"רומן נפוח ומייריסטי, שמתחזה ליצירת מופת. יש קיטש להמונים ויש קיטש לאינטלקטואלים. הרומן הזה שייך לסוג האחרון. כמה סממני משנה לקיטש ספרותי לאינטלקטואלים: אזכורים תכופים לתרבות הגבוהה והקלאסית. התפעמות מיופי נשי בצורה ביישנית-אידיאליסטית. דמויות של אנשים מגושמים כלפי חוץ אך טהורי ועדיני נפש בפנימם. הדגשה מופרזת של ארציות הקיום כדי להסוות מופשטות קיצונית ואי-הכרת המציאות. תחביר מסובך במכוון. כל אלה ישנם כאן. תמהני על שני אנשי שם כמו הסופר המנוח ו"ג זבאלד ומבקר הספרות הבולט ג'יימס ווד על המלצתם החמה לרומן הזה המופיעה בכריכה האחורית."
אריק גלסנר על ספרו של לאסלו קראסנהורקאי "מלחמה ומלחמה", 7 לילות, אתר הספרייה >>>

מבקר חופשי

הביקורות של אריק גלסנר ב"מקור ראשון" >>>

"עכשיו זה כתוב" הוא רציחה פשוטה

"'עכשיו זה כתוב' מציג תפיסה ספרותית חד-מימדית: עיקר הרומן הוא עלילתו. במלים אחרות, הרומן אינו מציג מערכת יחסים מורכבת שקדמה לרצח. הבעל הוא פסיכופת מבחיל: הוא כופה את עצמו על אשתו תדיר, אונס אותה, קוצב בקמצנות ותאוות -שליטה חולניות את כספה, משליט טרור נפשי בביתם המשותף. כשהבן שומע מאמו על מות אביו הוא אומר 'ברוך שפטרנו'. כך גם הקורא."
אריק גלסנר על ספרה של אילנה ברנשטיין "עכשיו זה כתוב". NRG >>>

גירסה להדפסה