 |
|
בבל , , 8/2/2012 |
|
| ||
|
|
|
|
חנה ארנדט
אייכמן בירושלים: דין וחשבון על הבנאליות של הרוע
|
|
אדולף אייכמן © Hannah Arendt, 1963, 1964 © בבל, 2000 דאנאקוד: 462-36 שם מקורי: Eichman In Jerusalem מס' עמודים: 326 מחיר קטלוגי: 84 ₪ תרגום: אריה אוריאל עיצוב עטיפה: מיכל ודקל
|
|
בספר "אייכמן בירושלים: דין וחשבון על הבנאליות של הרוע" מכונסות רשימותיה של ארנדט ממשפט אייכמן, שאותו סיקרה כשליחה מטעם ה"ניו יורקר". כתביה של הפילוסופית היהודייה חנה ארנדט (1906 - 1975), שזכתה עוד בחייה להכרה כאחת מההוגות הפוליטיות החשובות, המעמיקות והמקוריות של המאה העשרים, נעדרו עד כה ממדף הספרים של הקורא העברי. ייתכן מאוד שהסיבה לכך קשורה בספר "אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע". ספר זה עורר בשעתו תהודה רבה בעולם, אבל גם זעם רב ומחלוקות עמוקות בקרב בני עמה, בעיקר בישראל. גרשום שלום, למשל, האשים אותה בכך ש"אין בה אהבת ישראל". העובדה ש"אייכמן בירושלים" שנדפס בעשרות מהדורות ותורגם ללשונות רבות הוא ספרה הראשון הרואה אור בעברית, ובאיחור של כמעט ארבעים שנה, מצביעה על עומק האיבה וההתנכרות לחנה ארנדט ולפועלה. ספרה של ארנדט מעלה בחדות ובפיכחון שאלות כבדות משקל הקשורות למשפטו של אדולף אייכמן: האם אייכמן, אותו פקיד מדינה במשטר טוטאליטרי מודרני, היה אכן "המפלצת הנאצית" שהתביעה ניסתה להציג? וכך או כך, מהו טיבה של אותה "מפלצת" ומהו טיבו של הרוע? האם ניתן לשפוט את פשעו של אייכמן בקטגוריות המקובלות של פשיעה, אחריות ואשמה? האם פשעו של אייכמן הוא פשע נגד העם היהודי או פשע נגד האנושות שבוצע בגופו של העם היהודי? מה היה תפקידם של היודנראטים במנגנון ההגליה וההשמדה של מליוני יהודים, ובאיזו מידה הם הקלו על ביצוע ההשמדה? ומהי משמעותה האמיתית של השאלה "מדוע לא התקוממתם?" שהתובע גדעון האוזנר, הציג שוב ושוב לעדים? כיצד שירת המשפט את הצדק וכיצד שירת מטרות פוליטיות, והאם התבסס האישום על סבלם של הקורבנות או על מעשיו של אייכמן האיש? הזמן שחלף מאז המשפט ומאז פרסום הספר רק מוכיח שהשאלות שארנדט הציגה שבות ועולות ביתר חריפות בחיינו הציבוריים ומזינות במידה רבה את המחשבה הפוליטית, המשפטית והמוסרית של זמננו. ארנדט מעולם לא התיימרה לכתוב את ההיסטוריה של השואה. היא היתה עדה להליך משפטי חסר תקדים של פשע חסר תקדים, וניסתה להבין ולהסביר את שניהם. במובן זה, קריאת "אייכמן בירושלים" מעוררת מחשבות לא רק על העבר אלא גם על ההווה: השאלות שאנו שואלים היום על מוסר, על ציות ואחריות, על צדק ועל עשיית צדק מוכיחות שחשיבותו של הספר היא הרבה מעבר למקום, לזמן ולנסיבות של כתיבתו.
"'בית המשפט': מילים אלה הנשאגות מפי שמש בית המשפט במלוא גרונו מקפיצות אותנו על רגלינו בהכריזן על בואם של שלושת השופטים, שנכנסים אל אולם בית המשפט מכניסה צדדית, גלויי ראש, בגלימות שחורות, ותופסים את מקומם בשורת המושבים העליונה של הבמה המוגבהת. >>> הוי, גרמניה - למשמע הנאומים המהדהדים מביתך, מתחשק לצחוק. אבל כל מי שרואה אותך, שולף את סכינו. >>>
נאום הקטגוריה של גדעון האוזנר במשפט אייכמן, מתוך אתר סנונית. >>> מהדורה מקוונת של הפרוטוקולים של המשפט, מתוך אתר האינטרנט של פרויקט "יזכור" >>> חנה ארנדט מגיעה (באיחור קל) לאוניברסיטת תל אביב מרב מנוח על אסופת המאמרים "חנה ארנדט: חצי מאה של פולמוס" בעריכת עדית זרטל ומשה צוקרמן (הקבוץ המאוחד), NRG >>> לְמַאֵן לומר לנגף טוב: ממשפט אייכמן עד לבית הדין הפלילי הבינלאומי "מי שחפץ בניתוח מעמיק, אם כן, יפנה אל ארנדט, שכבר לפני 40 שנה הצביעה על הבעיות המרכזיות שבשיפוט פשעים מזעזעים כמו אלו שביצעו הנאצים." "הפילוסופית חנה ארנדט - שהשבוע מלאו מאה שנה להולדתה - היתה לגיבורת תרבות בארה"ב ובאירופה. בישראל עדיין לא הוסר כליל החרם הלא-רשמי שהטיל עליה הממסד האקדמי." צו השעה: ספרים שייסייעו לנו לחשוב מנין באנו ולאן אנו הולכים "קריאת הספר עצמו היא התמודדות עם אינטלקטואליות, מוסריות, אומץ פוליטי וכוח שיפוט במיטבם."
אפריל 1994. ההמון משתולל בקיגאלי, והאזרחים הזרים מפונים בבהלה מרואנדה. יגאל נזרי (עריכה) חזות מזרחית / שפת אם יהיו מי שיאמרו כי ישראל של ימינו הפכה למעין מילה נרדפת למזרחים, עד כי נדמה שאין מרחב שאין בו נוכחות מזרחית, הגם אם זו רק גודשת את רוחב העין או מוזמנת לייצוב דופן התרבות. >>> גם גלן גולד, ידידנו וגדול הווירטואוזים בנגינה בפסנתר במאה הזאת, הגיע רק לגיל חמישים ואחת, חשבתי כשנכנסתי לפונדק. לבנטיניות היא תכונה הנקנית לאט. לא כל מה שהוא מזרח-תיכוני, הוא לבנטיני. >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
