מכונת קריאה - הלא של קלרה

בבל , , 4/2/2012

סואזיג אהרון הלא של קלרה

פרט מתצלום תדמית / ג'ורג' הונינגן-היון

© Maurice Nadeau 2002
© בבל, 2005
דאנאקוד: 462-190
שם מקורי: Le non de Clara
מס' עמודים: 171
מחיר קטלוגי: 84 ₪
bad credit_type "publisher": אחותי

יולי 1945. לאחר 29 חודשים באושוויץ ושיטוט בין הריסות אירופה, קלרה חוזרת לפאריס, שם מחכים לה שרידי משפחתה: בתה הפעוטה, אנג'ליקה חברתה וגיסתה ואלבן, בעלה של אנג'ליקה.
פאריס היא התחנה האירופית האחרונה של קלרה, ממנה היא נוסעת אל מעבר לים.
קלרה מסרבת להשתתף במשחק הגורל וההיסטוריה. היא לא מוכנה לקבל את התפקיד שאושוויץ הועיד לה: "להיות יהודיה זה בלתי אפשרי עבורי בדיוק כמו לא להיות גרמנייה. הם לא הצליחו להפוך אותי ליהודייה".
קלרה מחליטה לומר לא לכל מה שהיו חייה. היא אומרת לא לגרמניה, לא לצרפת, לא לאירופה ולא לכל השפות שנבחו במחנות. היא אומרת לא לבעלה המת, לא לאנג'ליקה ולאלבן ולא לבתה הקטנה.
במשך חודש אחד בקיץ 1945, אנג'ליקה מתעמתת עם עמדתה הרדיקלית של קלרה גיסתה, עמדה שהולכת ומתבהרת מרסיסי הדברים שקלרה מספרת. את מחשבותיה ורגשותיה מתעדת אנג'ליקה בצורה של יומן אישי. היושר והפשטות של היומן הופכים את "הלא של קלרה" לספר יוצא דופן המאתגר את הדיון על השואה ולקחיה.

"הלא של קלרה" זכה במלגת גונקור לרומן ראשון, בפרס אמנסטי לספרות 2003 ובפרס INTER-CE 2003.

יום ראשון 29 ביולי 45

קלרה חזרה. הנה, זה כתוב. עלי לכתוב זאת כדי שזה יהיה אמיתי יותר וכדי להאמין. כבר שלושה ימים אני לא בטוחה בדבר. קלרה חזרה. מחברת זו על דפיה הגסים היא כמו נס משמים... אם לא, הכול ישקע, אני אשקע. >>>

למה היא מתכוונת?

מיטל שרון על הלא של קלרה, נענע >>>

תקינות פוליטית בגיהנום

לנה שילוני על הלא של קלרה, הארץ, תרבות וספרות >>>

קלרה הקלושה

יובל אביבי על ספרה של סואזיג אהרון, וואלה >>>

דב חנין, מיכאל ספרד ושרון רוטברד (עריכה) משפטי הסרבנים

עדויותיהם של חגי מטר, מתן קמינר, שמרי צמרת, אדם מאור ונעם בהט. חקירתו של יוני בן ארצי. נאומיו של ירון קוסטליץ. נאומיהם של דב חנין ומיכאל ספרד. הכרעת הדין של אבי לוי. פתח דבר של גדי אלגזי. >>>

אסף שור עמרם

אתה צריך שמישהו יאהב אותך כדי שתוכל להיות מי שאתה.

ברומן אחר יכלו עמרם ואביחי להיות חברים. ברומן הזה הם מכסים את פניהם ויוצאים אל הלילה.
עמרם שבוי באהבתו לתקוה, בתו היחידה, המתאהבת בצעיר בן גילה. >>>

ז'אן נובל אפשר היה להפוך את תל אביב לסימפוניה בלבן

שיחה בין ז'אן נובל ושרון רוטברד. >>>

מישל פוקו "אך מה מסוכן כל-כך בעובדה שאנשים מדברים, ושדיבוריהם הולכים ומתרבים עד בלי גבול? היכן אפוא טמונה הסכנה?"

"לשיח שאשא היום, ולאלה שאצטרך לשאת כאן אולי במשך שנים, הייתי רוצה, לו היה הדבר אפשרי, להסתנן בחשאי. יותר משהייתי רוצה לשאת דברים, הייתי רוצה להיעטף על ידי הדברים ולהינשא באמצעותם הרחק מעבר לכל התחלה אפשרית. >>>

גירסה להדפסה