תפוזים הם לא הפרי היחיד

"… תפוזים הם לא הפרי היחיד הוא רומאן מנחם. הגיבורה שלו היא מישהי שנמצאת בצד החיוני של החיים. היא ענייה, היא ממעמד הפועלים אבל היא צריכה להתמודד עם השאלות הגדולות שחוצות מעמד, תרבות וצבע. >>>

כתוב על הגוף

"כתוב על הגוף" הוא סיפור על אהבה ומחלה הכתוב בגוף ראשון. מיהו המספר? אנחנו יודעים שהוא חי לבדו בלונדון, מתרגם מרוסית לאנגלית, פעם אהב גברים והיום אהבתו נתונה לנשים, אך האם הוא גבר או אשה? הספר תואר כשילוב נדיר של סיפור אהבה והתבוננות פילוסופית בגוף. >>>

מלביש השפה

אני במרוצה מתמדת כדי למנוע גילוי. אני במרוצה מתמדת כדי לגלות דברים בעצמי.
לילה. אני מול הצג. הגיע אלי אִימֵייל. פתחתי אותו. כתוב בו - חופש, ללילה אחד בלבד. >>>

open hard drive

אני רוצה להתחיל בצבעוני.
במאה השש-עשרה הובא הצבעוני הראשון מטורקיה להולנד. מי כמוני יודע? הרי אני עצמי הבאתי אותו. >>>

אסף שור מוטי

הוא ישכב על גבו במיטתם, שהיא המיטה שלהם, והיא תיטול את העט העבה שינוח על השולחן הסמוך למיטה, והיא תגיד לו, תתהפך. ואז ישכב על בטנו במיטתם, במיטה שלהם, והיא תכתוב על גבו, בעט העבה, שייך לאריאלה. מוטי זה הינו אישי ואינו ניתן להעברה. >>>

איימי בלום האהבה ממציאה אותנו

זהו סיפורם של אשה אחת, אליזבת טאוב ושל שני גברים, מקס והאדי והיחסים בינהם הנפרשים על פני 30 שנה. הזמן זורם במעגלים שהולכים ומתרחבים, ובתחנותיו הגבורים נפגשים, נפרדים, עוזבים, אובדים ונפגשים שוב. >>>

לורי מור נותנת

בסרט האחרון שלה המצלמה התעכבה על האגן, אגן הירכיים החשוף, ולמרות שזה לא היה האגן שלה, יצא לה שם של אחת שנותנת.
"יש לך את הגוף לזה," אמרו לה מנהלי הסטודיו בארוחת צהריים בצ'ייסנס. היא הפנתה את מבטה. "הביאס קורפוס," אמרה, בלי לחייך. >>>

איימי בלום בדיוק כפי שאני

לא הופתעתי למצוא את עצמי בירכתי חנותו של מר קליין, לבושה רק בגופיה ותחתונים, מוקפת בפרוות צובל.
"צובל ממש מתאים לך, ליזבט," אמר מר קליין לאחר שהניח עלי מקטורן בעל צווארון-צעיף. "מתאים בדיוק לעור שלך ולעיניים שלך. הבחורים בטח אומרים לך את זה אלף פעמים ביום. >>>

גירסה להדפסה