|
|
בבל , , 7/2/2012 |
|
|
|
הארי מאת'יוס
חיי בְסי-איי-אי: כרוניקה של שנת 1973
|
על הכריכה: הארי מאת'יוס / צילום: זיגריד אסטרדה © בבל ומשכל, 2008 דאנאקוד: 462-346 שם מקורי: My Life in CIA מס' עמודים: 263 מחיר קטלוגי: 88 ₪ סדר: אילנה לאסרי עריכת תרגום: יורם נסלבסקי הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד תרגום מאנגלית: מתן קמינר עיצוב עטיפה: יובל סער
הפרדס (אני זוכר את ז'ורז' פרק) II קטעים נוספים מהספר "הפרדס" >>> הפרדס (אני זוכר את ז'ורז' פרק) מבחר קטעים מ"הפרדס (אני זוכר את ז'ורז' פרק)", ספר שכתב הארי מאת'יוס על פי הנוסח של ספרו של ז'ורז' פרק "Je me Souviens". >>>
|
בעקבות שרשרת של צירופי מקרים ואי-הבנות, הסתובבה בפריז בתחילת שנות השבעים שמועה עיקשת שהסופר והמשורר האמריקאי הארי מאת'יוס, שחי אז בעיר, הוא סוכן סי-איי-אי. לאחר שניסיונותיו החוזרים ונשנים להזים את השמועה רק העצימו אותה, אפילו בקרב ידידיו הקרובים, השתכנע מאת'יוס שעליו לנקוט שיטה הפוכה: הוא החליט לשחק את תפקיד הסוכן החשאי המיוחס לו, ואף להוסיף עליו כיד דמיונו הטובה. וכך, בין הפלירטוטים ב"לה קופול", המפגשים החודשיים של אוליפו ופגישות עם חברו ז'ורז' פרק, מתחיל הסופר להתמסר יותר ויותר למקצועו החדש. חיי בסי-איי-אי מתעד את חייו של הארי מאת'יוס כסוכן חשאי במהלך שנת 1973, שלרוע המזל, היתה גדושה אירועים דרמטיים – הפיכה בצ'ילה, פרשת ווטרגייט וסיום מלחמת וייטנאם – ומאת'יוס מגלה שמשחקי הריגול המשעשעים שלו מקבלים תפנית מסוכנת לאחר שכמה סוכנויות ביון זרות החלו להתעניין בפעילותו. הארי מאת'יוס הוא החבר האמריקאי היחיד באוליפו, הסדנה לספרות פוטנציאלית, שבה היו חברים, בין השאר, ז'ורז' פרק ואיטלו קאלווינו. הוא מחברם של כתריסר רומנים, ואחד ממתרגמיו לאנגלית של ז'ורז' פרק.
את היותה בתו הלא החוקית של נצר למשפחת אורסיני לא ניתן היה להוכיח או להפריך; אבל העיניים הכהות והבורקות האלה, גון העור השחום הזה, הסגירו את הדם האיטלקי שבעורקיה. >>> באותו בוקר ברחוב באק, אנדרה נתנה אישור רשמי למה שעד כה חשבתי שהוא בגדר שמועה בלבד. הפעם הראשונה שבה תויגתי כסוכן בפריז היתה ב-1967, בפתיחת תערוכה בגלריה בגדה השמאלית. סופר בשם מישל לוֹריוֹ התווכח איתי. הוא התרגז ופתאום צעק: "כולם יודעים שאתה בסי-איי-אי. >>> לוריו צץ שוב מאוחר יותר בקריירת הסי-איי-אי שלי, במהלך מה שכונה ה"מאורעות" של מאי 1968. בתחילת החודש התקשרה אלי ניקי, אשתי לשעבר, לניו יורק. היא אמרה שפריז נמצאת על סף מלחמת אזרחים. >>>
למלא אחר תביעותיהם של הקוראים לעתיד לבוא "לכתוב לקוראי הרומנים האהובים עליך. האין זו סיבה חשובה דיה לכתוב? לכתוב כדי למלא אחר רצונותיהם של קהל קוראים מדומין, קהל הקיים רק בדמיונך?" "הארי מתיוס, החבר האמריקאי היחיד של קבוצת האוונגרד הצרפתית 'אוליפו', כתב תרגיל מחשבתי מבריק המתחזה לספר מתח המתחזה לאוטוביוגרפיה". "דומה כאילו ספרו של הארי מאת'יוס הוא הילולה של אורות וצללים, של חצאי אמיתות ובדלי בדיות הסובבים כמו זרעוני ההויה (Spermata) עליהם דיבר הפילוסוף הפרה- סוקרטי אנכסגוראס, סובבים ויוצרים עולם בו מרצדים הם אנה ואנה לאורו של שכל (Nous) המניע אותם בתבנית של רציונל עלילתי שיטתי, הפועל בתווך עולמהּ של סוגת המותחנים הקלילים ובסוגת ספרוּת הריגול, ובכל זאת המחבר רק משתמש בסטרוקטורה ובמקצב האפייניים לז'אנרים המדוברים, כעין מעיל צבעוני-זרחני העוטף את הגוף ביום קר, שכן ספרוֹ כולו, בפנימיותו, הנו כעין חידה קיוּמית שמרכיביה הינן הזהוּת האישית והזהוּת המינית (זהותו לעולם נעה בין פנימיותו ובין האופן שבו החברה מתייגת אותו)." אתר הבית של חבורת אוליפו (OuLiPo - Ouvroir de Littérature Potentielle). בין חברי הקבוצה נמנו מרסל דושאן, ריימון קנו, ז'ורז' פרק, איטאלו קלווינו והארי מאת'יוס. >>> כתוב להנאתך, אפילו על המגיפה השחורה רות אלמוג על הארי מאת'יוס, הארץ, תרבות וספרות >>> לקוראים יש נטיה מוגזמת לא לסמוך על עצמם "אני יודע שעלי לשאול על מלאכת הכתיבה, אולם רציתי לשאול אותך על חייך. כשזה מגיע ליקרים ולקרובים אלינו ביותר אנו נותרים תמיד עם חללים עצומים בכל הנוגע לתולדות חייהם". הארי מאת'יוס בשיחה עם ג'ון אשברי על חייו, אוליפו, יצירה ומגבלות. אתר הוצאת ארכיון דאלקי [אנגלית] >>> "משבר אמצע החיים משפיע על גברים בצורה מוזרה. יש כאלה שמתגרשים, יש כאלה שמנסים לגדל שיער, אחרים קונים אופנוע או מכונית ספורט. הארי מאת'יוס, סופר ומשורר אמריקאי שהתגורר בפריז בשנות השבעים, בחר לייצר לו אלטר-אגו. שמועה עקשנית שהוא סוכן CIA תפסה אותו בדיוק כשחיפש כיצד למלא את זמנו. במקום להתבאס ממחסום כתיבה, מתקופת יובש חמורה עם בנות המין היפה או להתמקד בעיסוקיו השגרתיים הוא מחליט להתחזות לסוכן." "סיפור שנולד לא במוחו ובנפשו של מי שנחשב לאביו מולידו של האמריקאי הזר בפאריס, אלא מעצם קביעתם - המופרכת או שמא הנכונה - של חבריו הצרפתים שחשדו, לרוב בצדק, שארצות הברית הקפיטליסטית-אימפריאליסטית עומדת מאחורי כל מעשה תועבה אנטי חברי ובלתי מוסרי בעולם. ברגע שהשמועה עשתה לה כנפיים היא החלה להתקיים בזכות עצמה, וכל מה שנותר למאתיוס לעשות היה ללכוד אותה ברוב כישרון במכונת הכתיבה שלו ולהגישה לנו לא כעוד רומן מתח וריגול בנאלי, אלא כתרגיל ספרותי מקורי, הממחיש עד כמה דק ושברירי, ולמעשה חסר משמעות, הוא הקו המבדיל, אם הוא אכן קיים, בין מציאות מוחשית למציאות בדויה."
בחודשי חייו האחרונים הגה הצייר סרז' ולן את הרעיון ליצור תמונה אחת שתכנס את כל ניסיונו: יהיה בה כל מה שאי פעם נרשם בזיכרונו, כל התחושות שחלפו בו, כל החלומות שלו, התשוקות שלו, כל המרכיבים הזעירים שסכומם היה חייו. >>> האם יש רגע אחד בחיים שאחריו דבר כבר לא יהיה כפי שהיה? ספנסר והייזל מתעוררים בוקר אחד אחרי ליל אהבים, 12 שנה אחרי שנפגשו פעם אחת בחופשה. ביום גורלי זה הם מנסים לראות אם אכן נועדו זה לזו אחרי שנים שבהן רק דיברו בטלפון. >>> את אחינו האתיופים הביאו לישראל כדי שיהיו להם חלקי חילוף לתימנים, פתח מארי צברי ונשען בגבו אל גזע עץ האגוז, היטיב את הברט השחור שלראשו, הקיש בקרקע במקל שבידו השמאלית וכיווץ את עיניו בחיוכו הזעיר. >>> עתיק רחימי זכה בפרס גונקור לשנת 2008 הסופר האפגני-צרפתי עתיק רחימי זכה בפרס גונקור לשנת 2008 עבור ספרו האחרון Singué Sabour (אבן הסבלנות). >>>
|
||
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved