 |
|
בבל , , 9/2/2012 |
|
| ||
|
|
|
|
זלי גורביץ'
חשבונו של קהלת: פתיחה
מתוך חשבונו של קהלת הדמות המסתורית הזאת – קהלת – מי הוא היה? מתי חי? מה קרא? מה שמעו אוזניו? עם מי הוא התרועע? אין יודע. הידיעה עליו ועל נסיבות חיבורו של ספר קהלת נמוגה עם השנים ואבדה לעד. המסורת מתייחסת אליו כאל המלך שלמה, אולם החוקרים מטילים ספק רב בעובדה זו, ואף הכריעו שהיא בלתי מתקבלת על הדעת. אפילו על כך ששפת המקור של הספר היא עברית יש מי שחולק.[1] בכתובים לא מוכר מלך ששמו קהלת. לא ברור אפילו אם מדובר ביצירה אחידה, או באסופה שחוברה לה יחדיו. כן ברור, על פי "שכבת" הלשון, כי הספר נכתב בסביבות המאה השלישית לפני הספירה, והייחוס לשלמה המלך משמש כנותן תוקף, כפי שהזוהר ייחס את עצמו (אלף חמש מאות שנה אחרי קהלת) לרבי שמעון בר יוחאי. ובכל זאת, כיוון שהספר הובא בכלל התנ"ך ונחתם בשם קהלת בן דוד, הרי בעצם החתימה, גם אם היא מומצאת, יש עוצמה רבה. לא כל יצירה ניתן לייחס לשלמה המלך. לא לכל יצירה, גם בדיעבד, הוא ייתן את חתימתו. לזאת כן. ולא רק מפני שזו יצירה הראויה להיכתב על ידי מלך שהוא משורר חכם כשלמה, אלא גם כי קהלת באופיו הוא ספר של מלך – אולי לא מלך היסטורי, אחד שכיהן בפועל במשרת מלך, ובכל זאת מישהו שיושב ומסתובב ברחבי ממלכתו, בגני הארמון, בספרייה, בשוק, בבית אלוהים, וגם לא בסתם עוד עיר אלא על פי רש"י: "מלך בירושלם – עיר החכמה". הערות:
[1] חיים אריה גינזברג טוען כי ספר קהלת נכתב
במקורו בארמית ותורגם לעברית, וכי זה מסביר את ריבוי השיבושים בעברית והקושי להבין,
לעיתים, את הפסוק. ח"א גינזברג, קהלת, תל אביב: מ. ניומן, 1961. |
|
הבנת קהלת אינה תלויה בפרטים ביוגרפיים. הוא דמות מלאה, שלמה, מקורית, החיה בדמיונם של קוראים והוגים כבר כמאה דורות, גם בלי שנדע מי היה. >>>
מה העניין בשיחה? האם יש לה ערך בפני עצמה או שהיא אמצעי בלבד ליצירת שיתוף פעולה? האם אנחנו משוחחים כדי לגלות משמעות? כדי לזכות בהכרה? כדי לא להישאר לבד? האם רעיונות מוצאם בשיחה? האם תרבות, אמנות ומחשבה אינן אלא שיחות? השאלה נוגעת לכל תחום פעילות שכרוך בו >>>
וַיהי האדם לנפש חיה. אני מדבר/ת אני מוצא שמעשה השיחה הוא הפעילות המענגת ביותר בחיינו. אם התגלגלְתָּ ימינה
|
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
