מתוך יואל הופמן (תרגום, מבוא והערות) ספר הזן של ג'ושו

ג'ושו שאל [את מורו] ננסן, "'הדרך' - מהי?"

ננסן אמר, "זוהי המחשבה של היום-יום".

ג'ושו אמר, "לכך צריך לכוון, הלא כן?"

ננסן אמר, "ברגע שכיוונת למשהו, כבר החטאת".

ג'ושו אמר, "אם לא אכוון אליה, כיצד אוכל לדעת את הדרך?"

ננסן אמר, "לדרך אין דבר עם 'ידיעה' או 'אי ידיעה'. ידיעה היא תפיסה עיוורת. אי-ידיעה – פשוט אטימות. אם הגעת אל הדרך שאין מכוונים אליה, הרי זה כמו החלל הריק: צלול לחלוטין. אינך יכול לכפות זאת לכאן או לכאן".

לשמע דברים אלה זכה ג'ושו בהארה. רוחו היתה מלאה ובהירה כירח.

 הערה: ננסן רומז ש"הדרך" של הזן אינה דרך. במקום שיש "דרך", חייבת להיות גם "דרך אחרת". אם אתה מכוון אל משהו בצורה מודעת מדי, הנך נוטה לשכוח מה שנראה לך לא שייך למה שאתה מחשיב כ"מטרתך". כך, ,ידע" המבוסס על הבחנה והבדלה הוא עיוור אל המוחלט. מה הטעם בחיפוש אחר מטרה שהיא לא-עשב, לא-צפרדע, לא-מקל, לא משהו שהוא מה שהוא?

ג'ושו 53

ג'ושו אמר עוד: "אם האדם הנכון מלמד את הדרך השגויה, הדרך תעקוב אחרי האדם ותהפוך לדרך הנכונה; אם האדם הלא-נכון מלמד את הדרך הנכונה, הדרך תעקוב אחרי האדם ותהפוך ללא-נכונה. >>>

יואל הופמן מבוא לספר הזן של ג'ושו

מורה הזֶן היפני הגדול דוֹגֶן הכריז ש"לא היה ג'וֹשוּ לפני ג'ושו, ולא היה ג'ושו אחרי ג'ושו". חוקר הזן סוזוקי נהג לומר שמכל הכתבים הקלאסיים של הזן, ספר אמרותיו של ג'ושו הוא הקרוב ביותר ללבו. >>>

ג'ושו 14

נזיר שאל, "מקום קדוש – מה הוא?"
ג'ושו אמר, "בחורה ששערה אסוף למעלה". >>>

ג'ושו 50

מישהו שאל, "מורי, להיכן מכוונת תודעתך?" >>>

ג'ושו 85

נזיר שאל, "מהי דאגתו העיקרית של האדם הלובש גלימה בודהיסטית?" >>>

ג'ושו 225

מישהו שאל, "מבלי להשתמש במילים, מורי, אנא אמור זאת". >>>

ג'ושו 378

מישהו שאל, "אם אדם עני יגיע, מה תיתן לו?"
ג'ושו אמר, "דבר אינו חסר". >>>

גירסה להדפסה