|
|
בבל , , 4/2/2012 |
|
|
|
מיכל אלמוג
שנה מעוברת
|
רות גוילי © בבל ומשכל, 2007 דאנאקוד: 462-355 שם מקורי: Leap Year מס' עמודים: 344 מחיר קטלוגי: 88 ₪ עורכת: אילנה ברנשטיין סדר ועטיפה: אילנה לאסרי
|
בלי נעליים גבוהות אבל עם המון מצב רוח טוב מחליטה ליבי ירדני, רווקה משוחררת בת 33, לצאת למסע ארוך ומפרך שסופו מוחלט מראש: היא לא תחזור הביתה בלי תינוק. היא בוחנת את האפשרויות העומדות לרשותה, החל מפרטנר וכלה בשוד זרע ומגיעה למסקנה שהתשובה נמצאת בבנק הזרע הקרוב לביתה. ליבי מקבלת "החלטה מהרחם" ויוצאת למסע חד-הריוני, רב-עוברי שמסתיים בלידת תאומים. בתחילת הדרך היא פוגשת את יונתן. הרומן שפורח בין השניים אינו מסיט את ליבי מהשביל בו בחרה ללכת והיא מחליטה להסתיר ממנו את עלילותיה, לפחות עד ש"יתחילו לראות". סיפורה של ליבי הוא סיפורן של נשים רבות שלא מוכנות לוותר על ילד, מסרבות לחכות בסבלנות לעסקת החבילה המשפחתית ומאתגרות את כל המערכות לשתף איתן פעולה. הספר כתוב כיומן מסע מחויך ומפוכח בדרך להיריון הנכסף, ואינו פוסח על אף אחת מהתחנות. ויונתן? צריך לקרוא בשביל להאמין.
יש נשים שקונות לעצמן תכשיט יקר או בגד ליום הולדתן. אני קניתי זרע. מלאו לי 33. אני מנסה לשחזר את הרגע שרציתי בתינוק לראשונה ואני לא מצליחה. אפשר לומר שההחלטה להביא ילד לעולם היתה במידה רבה החלטה מהרחם. למעשה לא חשבתי כלל על העולם, חשבתי על עצמי. >>>
פורום אימהות חד הוריות ב"דולה" פורום אימהות חד-הוריות בהנהלת מיכל אלמוג, מחברת הספר "שנה מעוברת". הפורום הוא קהילה תומכת לנשים שבחרו ללדת לבד, מחוץ למסגרת נישואין ולנשים שפרצו את המסגרת. שיחות פתוחות על תרומת זרע וכל המשתמע מכך, עצמאות מול בדידות, נשיאה בלבדית בעול, דייט + ילד ועוד. על תקופת הניסויונות להרות, על ההריון, הלידה ועל ההורות. >>> "שנים של רווקות, לפעמים לבד ולפעמים ביחד, עושות את זה. הן מייצרות סוג של חוסן, שמייצר סוג של אומץ. הלבד לפעמים קשה, לפעמים מנחם, לפעמים משמש הגנה מפגעי העולם שמורכב, כך נדמה, זוגות-זוגות."
תשעה סיפורים על אהבה בין נשים וגברים שהם אמהות ובנים, ועל הרגשות, המתיחויות, ההחמצות, החשדות, המרווחים והשתיקות שעומדים ביניהם. רותי, מרגלית, קלודין, אנה ונשים נוספות הן כולן אמהות לנשים בהיריון או סבתות טריות. השינויים המורכבים שחלים ביחסיהן עם בנותיהן בצומת זה בחייהן, והמעבר הטעון אל הסבתאות שהן חוות, מפגישים אותן בקבוצת "מעברים". >>> "משפחה" צילום של רונה יפמן מתוך סדרת צילומי משפחה שנעשו באזור טבעון והעמק. >>> כל יום שישי, בין ארבע לחמש אחר הצהריים, אני פותח לאמא שלי את החזייה. מרגע הפתיחה אני והיא נכנסים אל שבת המנוחה. בכל פעם שאני פותח לאמא שלי את החזייה אני יודע שאפשר להירגע. מרגע זה מפסיקים לעבוד, מפסיקים לנקות, מפסיקים לבשל ומקבלים את המלכה. >>>
|
||
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved