מתוך שרון רוטברד אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית

"ככל בנייניו של יסקי יש גם ב'בית הלוחם' משהו צנוע, אף כי בהחלט לא מחוק וחסר-אופי, ושפוי מאוד; לא סטייטמנט של 'אני' מוגדל אלא של פרופורציות אנושיות, של תודעה סביבתית חזקה, בקצרה של הומניזם".
עדית זרטל, הארץ, 1976

"להבדיל מרוב האדריכלים שפעלו ופועלים בארץ, ומעתיקים רעיונות מיובאים, ידע יסקי מאז ומתמיד לתרגם את הנעשה בעולם ולמונחי בנייה ישראליים. הוא מודע היטב לקרקע שעליה הוא עומד. למרותת שעיקר עבודתו קשורה בבנייה 'גדולה' של שכונות ומבני ציבור, לא ניסה מעולם לבנות מונומנטים. תמיד חשב בקנה מידה אנושי והשתמש בחומרים הנכונים, במקומות הנכונים. הוכחות אפשר למצוא בבניינים שתכנן במשך השנים..."
זיוה שטרנהל, הארץ, 1982

"בשנות ה-50 וה-60 יצק יסקי עם שותפו אמנון אלכסנדרוני את הבטונים הכי נקיים בישראל, ופינות הבניינים שלו היו ללא דופי..."
אסתר זנדברג, העיר 1988

"כאשר בוחנים את המכנה המשותף של עבודות יסקי מוצאים יסודיות ומקצועיות, המזכירות את מורשת משרד שרון אידלסון...
בהוסטל לאקדמאים בבאר שבע גלויים האלמנטים הקורבוזיאניים הגם שהם מסוננים ומסוגניים, והמרפסות עמוקות הצל הופכות את הבניין לכמעט מקומי בעיר המדברית... בית הלוחם הוא בניין המפגין עוצמה ומעורר כבוד ותקווה. מן הבחינה האדריכלית בולט הבניין בתכנונו המדויק מן הכלל ועד אחרון הפרטים."
אבא אלחנני, המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20, 1998

"בית י.ב.מ. הוא אחת מיצירות האדריכלות המזוהות עם תל אביב ועם אדריכלות שנות ה- 70 בישראל."
אסתר זנדברג, הארץ, 2001

"רק אדריכלות השואפת לביטוי גנרי – כלומר להכללה המדויקת, הייחודית לכל טיפוס בניין – יכולה להפיק אובייקט איקוני. גירסאות יסקי לבית מגורים, למעון קליטה, לבית חולים, לפקולטה אקדמית או לבניין משרדים עומדות במבחן הזמן ומתבררות כיצירות מופת מקומיות בזכות בהירותן המושגית, יעילותן הפרגמטית ואמינותן המבנית."
צבי אפרת, העיר 2001

אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני: השוק הקמעונאי של באר שבע, 1962 / אברהם יסקי

אברהם יסקי בעיות צורה בארכיטקטורה

(דברים בכנס "הארכיטקטורה הישראלית לאן?", אמצע שנות ה- 70)

במסגרת הנושא הכללי "הארכיטקטורה הישראלית לאן?", בחרתי להעלות את עניין הצורה בארכיטקטורה לוויכוח. >>>

אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני הוסטל לעולים ("אקדמאים") ע"ש אלטשול, באר שבע

ההוסטל לעולים שתכננו יסקי ואלכסנדרוני ב- 1957 בשולי העיר הישנה של באר שבע, היה מעון הקליטה הראשון בארץ. >>>

אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני השוק הקמעונאי של באר שבע

השוק הקמעונאי של באר שבע נבנה ב- 1962 בקצה אזור המרכז האזרחי במזרח העיר. >>>

שרון רוטברד אדריכלות ללא ארכיטקטורה

על כיכר מלכי ישראל של אברהם יסקי ושמעון פובזנר, על אורי צבי גרינברג, ירושלים ותל אביב, ועל קסמה של הריקות. >>>

אדולף לוס דיבור לריק, למרות הכל

לוס היה לא רק אחד החלוצים של הארכיטקטורה המודרנית, אלא מבקרה של חברה, תרבות ותקופה. כתיבתו התפרשה על מגוון רחב של נושאים, מארכיטקטורה ואורבניזם ועד לאופנה ונימוסי שולחן. לראשונה בעברית, אוסף נרחב ומקיף של מאמריו של אדולף לוס משני ספריו. >>>

שרון רוטברד עיר לבנה, עיר שחורה

לפעמים, כדי לשנות עיר, די לשנות את הסיפור של העיר. בתל אביב, שהיא אולי העיר היחידה בעולם שקרוייה על שם ספר, מזה זמן רב הסיפור של העיר נקרא "עיר לבנה". >>>

אריק לארסון רוע ממשמש ובא (הערה)

בשיקגו, לקראת סוף המאה ה-19 , אפופים בעשן המפעלים ובשאון הרכבות, חיו שני גברים. שניהם היו נאים, כחולי עיניים ומוכשרים באופן בלתי רגיל בתחום שבו בחרו לעסוק. כל אחד מהם גילם בדרכו הוא את הנמרצות האדירה שאפיינה את דהרתה של אמריקה אל המאה ה-20. >>>

דליה מרקוביץ' על הגליון הראשון של כתב העת "ארכיסקס"

"הקשר בין סקס לארכיטקטורה ברור," אומרת רינת ברקוביץ', "כמו הקשר שבין וילה אקסקלוסיבית בפרוור, למסיבות זימה המוניות: אין סקס בלי ארכיטקטורה, ואין ארכיטקטורה נעשית אלא למען המין האנושי. >>>

גירסה להדפסה