|
|
בבל , , 9/2/2012 |
|
|
|
ז'ורז' פרק
הסיפור על הגברת והשעועית שלה
מתוך החיים הוראות שימוש מדאם נושר היא כיום בת ארבעים וארבע. זו אישה קטנטונת, שמנמנה מעט, מרבה שיחה ואוהבת לעזור. אין היא דומה כלל לדימוי הרווח על שוערות; לא צורחת ולא רוטנת, לא מגדפת בקול צווחני את חיות הבית ולא מגרשת את המוכרים-מדלת-לדלת (מה שכמה מן השותפים בבעלות על הבניין והדיירים היו דווקא זוקפים לגנותה), לא מתרפסת ולא רודפת בצע, לא מפעילה את הטלוויזיה מבוקר עד ערב ולא שופכת מרֵרתה על אלו היורדים לזרוק אשפה בבוקר או בימי ראשון או המגדלים פרחים בעציצים שעל מרפסתם. שום דבר קטנוני לא היה בה, והדבר היחיד שניתן לטעון נגדה הוא אולי היותה פטפטנית במקצת, פולשנית אפילו, מעוניינת תמיד לדעת מה קורה אצל אלה ואצל אלה, מוכנה תמיד להשתתף בצער, לעזור, למצוא פתרון. לכל אחד בבניין היתה הזדמנות להוקיר את חביבותה ויכול היה, ברגע זה או אחר, לעזוב את העיר בלב שקט, בידיעה שדגי הזהב שלו יזכו להאכלה, שהכלבים שלו יוּצאו לטייל, שהפרחים שלו יושקו ושהַמּונים שלו ייקראו.
|
ז'ורז' פרק, 6 בפברואר 1975 (פרט) / מוריס אנרי ז'ורז' פרק הסיפור על האיש שצייר אקוורלים והורה לעשות מהם פאזלים "נדמה לעצמנו אדם שהדבר היחיד המשתווה להונו הוא אדישותו כלפי מה שההון הזה מאפשר בדרך כלל לעשות, ושמשאלתו, רבת-הרַהב עוד הרבה יותר, תהיה לתפוס, לתאר, למצות – לא את כוליות העולם – פרויקט שעצם ביטויו במילים די בו להחריבו – אלא קטע מוגדר שלו: לנוכח האין-פשר >>> ז'ורז' פרק הסיפור על השופט ואשתו שהפכו לפורצים "לא מתוך תאוות בצע גנבו הדנגלרים, אלא דווקא, כבכל אותם מקרים המתוארים בשפעת פרטים בספרות הפסיכופתולוגית, משום שהסכנות שהיה עליהם להתמודד איתן עוררו אצלם התעלות והתרגשות בעלות אופי מיני ממש, ובעוצמה יוצאת דופן. >>> ז'ורז' פרק הסיפור על המתנות של הנגר-אומן מוורונה "...וכך התגלתה ההתענפות הפנטסטית הזאת, עקבות מדויקים של מה שהיו חיי התולעת בחתיכת העץ הזאת, התערמות קפואה, מינרלית, של כל התנועות שהיוו את קיומה העיוור..." ז'ורז' פרק הפרק ה-נא: ולן (חדרי משרתות, 9) "הוא יצייר את עצמו מצייר את עצמו"...
אחרי "הדברים" וזוג גיבורים שהוא אולי לא יותר מהשתקפות בחלון הראווה, ואחרי "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?" וגיבור אלמוני שאפילו המחבר אינו זוכר את שמו, ב"איש ישן", הרומן השלישי שלו, מתמודד ז'ורז' פרק לראשונה עם דמות אמיתית, שאין לה שם אבל >>> איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר? התנ"ך של הסרבנות האפורה: ספרו השני של פרק הוא אפופיאה המתארת את עלילותיה הטריוויאליות של חבורת צעירים פריזאית המנסה לסייע לאנטי-גיבור שהמספר לא מצליח בשום אופן להיזכר בשמו, להתחמק מהשרות הצבאי במלחמת אלג'יריה. >>> "דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעיתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה, אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו". >>> סילבי וז'רום הם צעירים בני המעמד הזעיר- בורגני. הם חדורים תשוקה בלתי נלאית לרכוש לעצמם שורשים, זהות ואושר באמצעות קנייה וצבירה של חפצים. מבעד למשאלותיהם הבלתי אפשריות, מצטייר דיוקנה של חברת-צריכה נרקסיסטית, שבה הפרט יכול לאהוב רק את השתקפות עצמו. >>>
העין תחליק, ראשית כל, על פני השטיח האפור של מסדרון ארוך, גבוה וצר. הפתיחה של "הדברים" בתרגומו של דן דאור >>> "תחילה זו רק מין לאות, עייפות, כאילו שמת לב פתאום שזה זמן רב, זה כמה שעות, אתה אחוז אי-נוחות זדונית, משתקת, בקושי מכאיבה ועם זאת בלתי נסבלת, התחושה המבחילה והחונקת שאתה נטול שרירים ועצמות, שאתה שק מלט המצוי בין שקי מלט. >>> על הקושי לדמיין את העיר האידיאלית לא הייתי רוצה לחיות באמריקה אבל לפעמים כן... >>> ז'ורז' פרק מתוך "האינפרא רגיל" 1989 הוצאת Seuil מצרפתית - לנה שילוני. >>> חמישים דברים שהייתי רוצה לעשות לפני מותי רשימה שנוצרה עבור תוכנית רדיו בהשתתפות פרק. היא קיימת בשתי גירסאות: כתמליל ההקלטה ובגרסה כתובה שנערכה על ידו, והיא מופיעה כאן. פחות משנה לאחר השידור חלה פרק בסרטן ריאות, שהכריע אותו תוך חודשים ספורים. >>> אליס איילנד הוא בשבילי המקום בה"א הידיעה של הגלות, כלומר המקום של העדר המקום, של הלא מקום, של השום-מקום. >>> הערות קצרות על אמנות ואופן סידור הספרים הבעיה של הספריות היא בעיה כפולה: בעיה של חלל בתחילה ואחר כך בעיה של סדר. ז'ורז' פרק על אמנות סידור הספרייה. >>> תרגום לעברית של פתיחת הרומן "נעלם" DISPARITION. "רומן בלשי המתרחש בעולם שבו אינה קיימת E, האות הצרפתית הנפוצה ביותר. >>> מתוך "איש ישן" הוצאת "דנואל", 1966. מצרפתית - אביבה ברק >>>
ספר הבישול של ג'יימי אוליבר "השף העירום". >>> ז'אן-פרנסואה וילאר זה תמיד האחרים שמתים פריס ערב בחירות. צלם העיתונות ויקטור בלנוויל, שהוא (שילוב של מרלו ודני האדום), מגלה גופת אישה בתוך ויטרינה. העלילה לוקחת אותו למסע בין יצירותיו האניגמטיות של מרסל דושאן, מההאנגאובר של מהפכת הסטודנטים, לפריס ההזויה של הסוריאליסטים. >>> יום העצמאות בצהרים. מנכ"ל זוגלובק ראובן משכית נוסע באאודי A4 כסופה על הכבישים של ישראל. >>> שוק טלה עם אנשובי ורוזמרין
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved