אם אקדמיזם יכול להיות מוגדר כתשובות של האתמול לבעיות של היום, אז ודאי הוא שהמטרות והטכניקות האסתטיות של ארכיטקטורה אמיתית (או אמנות אמיתית) חייבים להיות בשינוי מתמיד. בתקופה המיידית של אחרי-המלחמה נראה היה חשוב להראות שארכיטקטורה עדיין אפשרית, והיינו נחרצים להציב אל מול הרפיון של התכנון ושל הצורה - הויתור - ארכיטקטורה קומפקטית וממושמעת.

יעדים פשוטים, מהרגע שהושגו, משנים את המצב, והטכניקות שבהן נעשה שימוש כדי להשיג אותם הופכות לבלתי שמישות.

לפיכך מוצבים יעדים חדשים.

מהבניין היחיד שממושמע בכללותו על ידי טכניקות אסתטיות קלאסיות, עברנו לבחינה כוללת של הקשרים האנושיים וליחסים שלהם עם הבניין ועם הקהילה. ממחקר זה צמחו גישה חדשה לגמרי ואסתטיקה לא קלאסית.

כל דיון בברוטליזם יחמיץ את הנקודה אם לא ילקח בחשבון הנסיון של הברוטליזם להיות אובייקטיבי ביחס ל"מציאות" - היעדים התרבותיים של החברה, הדחיפות שלהם, הטכניקות שלהם וכן הלאה. הברוטליזם מנסה לעמוד מול חברה בייצור המוני, ולחלץ שירה מחוספסת מהכוחות המבולבלים ובעלי העוצמה שבפעולה.

עד עכשיו דובר בברוטליזם כעל סגנון, בעוד שתמציתו היא אתית.

מאנגלית: שרון רוטברד

רוברט ונטורי, דניז סקוט בראון, סטיבן אייזנאוור ללמוד מלאס וגאס

ב־1968 יצאו רוברט ונטורי, דניז סקוט בראון וסטיבן אייזנאוור, שלושה מרצים מאוניברסיטת ייל, מלווים ב־13 סטודנטים, לסיור לימודי בלאס וגאס. >>>

שרון רוטברד אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית

ב-1952, אברהם יסקי ושותפו שמעון פובזנר תכננו את הפרויקט הראשון שלהם, כיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין). יסקי היה אז בן 25.
בחמישים וחמש השנים הבאות עשה יסקי את אחת הקריירות המזהירות בתולדות האדריכלות בישראל. >>>

לה קורבוזיה וילה שודאן

מבט על החזית האחורית של וילה שודאן, בית מגורים פרטי מבטון חשוף שתכנן לה קורבוזיה באמדאבאד (גוג'רט) ב- 1951. >>>

צבי אלחייני נימאייר בישראל

במרץ 1964 הגיע לישראל האדריכל הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר. נימאייר, קומוניסט מוצהר, גלה מברזיל על רקע ההפיכה הצבאית שהתחוללה בה באותה שנה ושהה בישראל שישה חודשים.
פרק מתוך "הפרויקט הישראלי" ומתוך ספר בכתובים. >>>

גירסה להדפסה