"בכל פעם שאני מוצא את עצמי מול הדף הריק, אני חש שיהא עלי לגלות את הספרות בכוחות עצמי. העבר אינו יכול להועיל לי במאומה. לפיכך, כפי שאמרתי, אוכל להציע את תהיותיי, ותו לא. אני בן קרוב לשבעים שנה, הקדשתי את חלק הארי של חיי לספרות – וכל שבידי להציע לכם הם ספקות".
אבחנותיו האישיות של הסופר הארגנטיני הענק חורחה לואיס בורחס (1986_1899) מדויקות יותר מכל ביקורת שתיכתב אי פעם על אחד מספריו. בימיו האחרונים, כשמאור עיניו אבד, הוא נשאל כיצד הוא מצליח לשמר את סגנונו שעה שהוא נעזר במשכתב כדי להמשיך ולכתוב. על כך השיב בורחס כי קולו כל כך ייחודי עד כי אין בכוחם של אי אילו שכתובים כדי לגרוע ממנו במאום.
"מלאכת השיר", קובץ הכולל תמלול של שש הרצאות אותן נשא בורחס בסתיו 1967, הינו אוסף ספורדי של הרהורים וספקות מאת גדול היוצרים בשפה הספרדית של ימינו, מי שהשפיע על כותבים רבים דוגמת איטאלו קאלווינו וחוליו קורטאזאר. לאורך 106 עמודים מסיר בורחס את הקיר הרביעי ומותיר לנו, הקוראים, לחזות בדמותו כאדם. באופן זה, מתאפשר לנו להניח לרגע לבורחס "הסופר" ולחוש באנושיות שלו.
ששת ההרצאות משמרות את הדיאלקט הייחודי והחד_פעמי של בורחס על רבדיו המטאפיזיים - שלעיתים מסחררים את הקורא וסוחפים אותו לתהומות הקיום - וכן את אותה סנטימנטליות לטינו_אמריקאית שלעיתים היא מתקתקה מדי ומהולה ברומנטיזציה נאיבית. השאלות שמועלות בסדרת ההרצאות – חלקן עתיקות יומין וחלקן "אופנתיות" יותר – עודן רלוונטיות מקץ 40 שנה. העיסוק באנתרופולוגיה של המילה, בגלגוליה ובשחיקתה מזכיר את השאלות שהעלה ח"נ ביאליק במאמרו החשוב "גילוי וכיסוי בלשון". העיסוק בסוגיית התרגום (או נכון יותר לומר באי_האפשרות שבתרגום) רלוונטי מאוד לשאלות פוסט_מודרניות שדרידה מרבה לעסוק בהן. האלמנטים המוזיקליים בשירה, חשיבותן ועוצמתן של המטאפורות וההשוואה הבלתי נמנעת בין הז'אנר האפי לז'אנר הלירי – כל אלו עדיין נושאים הנבחשים בליבו של השיח הפואטי של ימינו. אלא שבורחס מדבר עליהם מבלי להיגרר לתקינות פוליטית מעושה, שכן לא אחת הוא מכריז, כאובייקטיביסט חדור אמונה ודעת, שאל"ף טוב יותר מבי"ת ולהפך.
"מלאכת השיר" הינו יצירה חשובה של הטוב בתלמידיו של קפאקא. בספר שהוא לכאורה על אודות מלאכת השיר, בורחס נחשף במערומיו ומספר בגלוי על קשייו כאדם חושב וככותב רגיש. "לפני הכל אני רואה עצמי כקורא", הוא מעיד על עצמו בהרצאה המסכמת "אני מאמין של המשורר". עורכת הספר, קאלין_אנדריי מיכאילסקו, והמתרגמים, פביאנה חפץ ויורם נסלבסקי, הוסיפו למדף הספרים העברי יצירה נעימה, ידידותית וקולחת. דבריו של בורחס, כמו כתביו, זקוקים לא פעם לביאורים, פרשנויות והסברים, ואלו אכן מעטרים לרוב את שולי העמודים וחוסכים מהקורא מבוכה, אנרגיה וזמן.

הרשימה התפרסמה לראשונה בגליון 270 של השבועון Time Out

גירסה להדפסה