04/09/06

"כל שפלטו בני האדם מחייהם במשך קרוב למחצית מאה, שיריי אוכל, אריזות ריקות, עיתונים וספרים, צעצועים, קופסות תכשיטים, כריות מיטה רקומות, תנורים ומקררים, פרטי ריהוט, פסולת בנייה, הכול הוערם, נשרף וכוסה עפר."

איך הכנתי את עצמי למלחמה

בבוקר חורפי עורכים חייל ונער מטווח בחולות אשקלון, ומוצאים סירה שהסערה פלטה אל חוף הים. בתוך הסירה מוטל ילד באפיסת כוחות.
זו נקודת הפתיחה של הרומן העוקב אחר תהליך התבגרותו של נוני, נער בן חמש–עשרה רגיש ומסוגר שהתייתם מאמו וחושב שמאוחר לו מדי להשתנות. >>>

כלבי קיץ

קיץ אחד באמצע שנות התשעים. עולם קטן בשולי הכרך, תחום בין כבישים סואנים, לרגלי הר זבל, בצל מטוסים שממריאים ונוחתים.
סְקַרְזִ'יסְקוֹ קַמְיַאנָה ערירי תמהוני, כבר חמישים שנה בארץ, אבל העברית בפיו עדיין שבורה. ילדי הרחוב העניקו לו את הכינוי "מַסֵּכוֹנֶת". >>>

מילון הקללות הרוסיות של סְקַרְזִ'יסְקוֹ קַמְיַאנָה

מדריך קטן ושימושי לאוצר המלים והקללות של סְקַרְזִ'יסְקוֹ קַמְיַאנָה (הידוע גם בכינויו "מַסֵּכוֹנֶת"), הגיבור הבלתי נשכח של הרומן "כלבי קיץ". >>>

הבית הישן

"נבלה, טפו... חלירע" >>>

גירסה להדפסה