בבל , , 11/3/2010

                           

 

קארל צ'אפק שנת הגנן

גנן לא נולד מייחור, מזרע, מבצל או מפקעת, כמו שנדמה, אלא נוצר מניסיון, מן הסביבה ומתנאי הטבע. כל עוד הייתי ילד קטן, היה לי יחס מרדני ואף זדוני לגינת אבי, מפני שנאסר עלי לדרוך על הערוגות ולקטוף פרי לא בשל. כך גם נאסר על אדם הראשון לדרוך על הערוגות בגן עדן ולקטוף פירות מעץ הדעת מפני שעדיין לא היו בשלים. אלא שאדם הראשון – בדיוק כמונו, הילדים – קטף פרי בוסר ולכן גורש מגן העדן. מאז פרי הדעת תמיד היה ויהיה בוסר.

>>>

gardener-year.jpg


stranger-things.jpg

קלי לינק דברים מוזרים קורים

דברים מוזרים קורים בסיפוריה של קלי לינק: איש מת שולח מכתבים לאשתו, חייזריות בלונדיניות פולשות למנהטן, זוג בירח דבש משתתף בתחרות יופי אפוקלפיטית, בלשית צעירה ניזונה מחלומות.

קלי לינק מתמרנת בין ריאליזם ופנטזיה, בשטח ההפקר שבין אליס מונרו וג'יי קיי רולינג. >>>

monkey-wrench-hcover.jpg

אדוארד אבי כנופיית המקלות בגלגלים

ג'ורג' וושינגטון היידיוק, חובש לשעבר בכוחות המיוחדים וחובב פצצות, בירה וטבע, חוזר מווייטנאם לביתו ביוטה ומגלה שאנשי עסקים, פוליטיקאים ומכונות חברו יחדיו כדי להחריב את הטבע הנדיר של ארץ המדבר האהובה שלו באמצעות שורה של מיזמי ענק מיותרים. >>>

open-me.jpg

סנשיין או'דונל המקוננות

ברוכים הבאים לעולמן המסתורי של המקוננות המקצועיות - חברה סודית של נשים שאומנו מלידתן על ידי אמוהתיהן לבכות בהלוויות של זרים גמורים תמורת תשלום נאה.
מֶם היא נצר לשושלת מקוננות מפוארת ואחת מהילדות האמריקאיות האחרונות שנולדו למקצוע הלא חוקי הזה. >>>

yemenite-guide.jpg

יניב חג'בי המדריך התימני לכתיבת אגדות

"וספר זה הוא בכורי פטר ידי וגם קרבן נדִבתי כמאמר המשורר ולד ימיר פר ופעוט שה תמורתו. והספר באר יבאר היטב את שלושים ושנים החלקים הם יסוד מלאכת האגדה וגם מביא משל לאגדה השלמה למען יבין הקורא את מלאכת הכתיבה דבורה על אופניה. >>>

עוד ספרים

רות בונדי קארל צ'אפק ויצירתו

אין לצפות ממני להערכה אובייקטיבית של קארל צ'אפק (1938-1890) ויצירתו. אהבתי את כתיבתו מאז ילדות, כאשר היו מתפרסמים הפיליטונים שלו מתחת לקו בעיתון לידובה נוביני, שאבא היה קונה מדי פעם בפעם. >>>

קארל צ'אפק איך נוצר גנן

גנן לא נולד מייחור, מזרע, מבצל או מפקעת, כמו שנדמה, אלא נוצר מניסיון, מן הסביבה ומתנאי הטבע. כל עוד הייתי ילד קטן, היה לי יחס מרדני ואף זדוני לגינת אבי, מפני שנאסר עלי לדרוך על הערוגות ולקטוף פרי לא בשל. >>>

דאגלס ברינקלי פתח דבר: על אדוארד אבי ו"כנופיית המקלות בגלגלים"

מוזר לחשוב עליו עכשיו, מסתתר בקניונים המסתוריים של רמת הקולורדו כמו איזה מחפש-זהב בודד מספר של ב' טראוֵון. אדוארד אבּי – גרום, מסוקס, ופרוע בקפידה עד לקצה זקנו המדובלל והלא-אופנתי – הציג את עצמו במשך יותר משלושים שנה כשומר הראש של המערב האמריקאי הצחיח. >>>

מתן קמינר הווארד זין: הומניסט, פופוליסט, פטריוט. לזכרו

לפני כארבע שנים נפלה בחלקי הזכות הגדולה לתרגם לעברית את יצירת המופת של הווארד זין, "היסטוריה עממית של ארצות הברית". לפני כשנתיים נפלה בחלקי זכות גדולה לא פחות כאשר הוזמנתי להרצות לצדו על הספר והאתגרים שבתרגומו בעיר מגוריו, בוסטון. >>>

עוד חומרים

 

מוזר ומעניין

"מעטים הספרים שזכו לתשבוחות כמו אוסף סיפורים זה של הסופרת הצעירה קלי לינק. טים פאוורס, ניל גיימן, פיטר שטראוב, ג'ונת'ן לת'ם, אלן דאטלו, ג'פרי פורד ושון סטיוארט, כולם התחרו זה בזה בשבחיהם לאוסף הנ''ל.
הם צודקים."
דידי חנוך על המהדורה האנגלית של ספרה של קלי לינק "דברים מוזרים קורים", אתר האדוה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה >>>

Abbey's Web

אתר המוקדש לחייו ולעבודתו של אדוארד אבי. >>>

Kelly Link.net

האתר של קלי לינק >>>

לימדו היסטוריה פמיניסטית! לזכר הווארד זין

"חנויות הספרים בניו יורק ובבוסטון, קטנות כגדולות, העבירו בשבוע האחרון לשולחנות הקדמיים עותקים מספריו של הווארד זין, מחבר 'היסטוריה עממית של ארצות הברית', שמת ב-27 בינואר. רוחו של זין - היסטוריון, מחזאי, סופר ופעיל פוליטי וחברתי – מרחפת בימים אלה על היכלי הספר האמריקאיים."
ארנה קזין על הווארד זין, מחבר "היסטוריה עממית של ארצות הברית", פוסט פמיניסטי, הבלוג של ארנה קזין >>>

ייסוריה של המידה הטובה

"משופע בתיאורים קסומים שהושמו בפיה של ז'וסטין ועוסקים ברובם במעללים מיניים, אך אלה הם כאין וכאפס לעומת נפתולי העלילה, אשר בה, כמובן, כל הפושעים מקודמים במעלה החברה, והנערות הישרות מתנודדות ונופלות מדחי אל דחי. המרקיז דה סאד הוא קודם כול אדם היודע לספר. רק לאחר מכן הוא גם סוטה חריג מן המניין."
יהודה בלו על ספרו של ד.א.פ. דה סאד "ז'וסטין או ייסוריה של המידה הטובה", רשימות מן התיבה הלבנה, אתר רשימות >>>

הבוקר שאחרי

"בכתיבה צלולה ונוקבת ובעלילה חסרת רחמים מציג מישל וולבק את צדדיה האפלים ביותר של המתירנות המינית. גיבורי ספרו הם מי שהפסידו מהמהפכה: הילדים המוזנחים של גרושים; המכוערים, השמנים וחסרי הביטחון שהמהפכה רק העצימה את עלבונם ואת תסכולם; רווקות מבוגרות הכמהות למשפחה ולילד; ואפילו היפות והיפים, שאף שלכאורה הרוויחו מהמתירנות, הרי שההיחשפות המוקדמת למין הקהתה את רגשותיהם והפכה אותם ליצורים מתגוננים ומנוכרים. המפתיע הוא שקול הנכאים הזה, היוצא בכאב ובזעם מתוך הליברליזם כנגד האָשׁיות שלו עצמו, ושמצא לו תהודה גדולה כל-כך, בוקע דווקא מצרפת - ארץ המסמלת בעיני רבים את השחרור המיני המתקדם. הצלחתו הגדולה של 'החלקיקים האלמנטריים' מעידה על כך שלמרות, ואולי בגלל, הבוטות הגדולה המאפיינת קטעים ממנו ('החלקיקים האלמנטריים' כולל תיאורים ארוכים ומדכאים של החיים בקומונות נודיסטיות, ושל אורגיות), הוא נגע בעצבים חשופים של החוגים המתירניים באירופה."
ניל מנוסי על ספרו של מישל וולבק "החלקיקים האלמנטריים", ארץ אחרת, גליון 4, 2001 >>>

בכייה לדורות

"הספר 'המקוננות' יכול לשמש כספר לימוד לכותבים מתחילים, כדי להזהיר אותם מכל המהמורות הספרותיות שקל כל כך ליפול בהן, במיוחד אם הכותבים מוקפים בסביבה תומכת ובעדת קרובים מריעים."
מאשה צור גלוזמן על ספרה של סנשיין או'דונל "המקוננות", הארץ ספרים >>>

עוד חדשות

 

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved